בזה ש-Christopher Wallace קרא לאלבום הבכורה שלו Ready to Die, הוא הבהיר בצורה בוטה גם את סגנון הכתיבה חסר הפחד והלא מתיפייף שלו וגם את התחושה שהמוות יכול להגיע אליו בכל רגע. למרות שהוא לא היה הראשון שדיבר על התענוגות והמלכודות של סחר בסמים, Biggie Smalls הפך את הנושא הזה לאמנות נעלה ואכזרית בכנותה.
כבר ב-Things Done Changed האוטוביוגרפי ומאז והלאה, הראפר בן ה-22 דיבר בצורה ישירה בלי לעדן דברים, על עולם הפשע והתרבות של ברוקלין. על המחיר של חיי הפשע אפשר ללמוד בצורה חשופה לגמרי בהמנון Gimme the Loot וגם ב-Suicidal Thoughts, שנחתם בצליל שלו הורג את עצמו.
אבל ברקע כל האלימות והמוות, Big משלב גם רגעים של שאפתנות וביטחון. בסינגל פורץ הדרך Juicy, הוא מצהיר על אהבתו להיפ-הופ באמצעות נרטיב אישי כל כך עמוק ושלם, שלא הרבה, אם בכלל, התקרבו לרמתו מאז. השימוש בחריזה עם שפת רחוב, שמרוככת באמצעות הפקה מבריקה ורדיופונית, יצרו טביעת אצבע כל כך מיוחדת, ש-JAY-Z ו-50 Cent ושאר קולות הראפ של ימינו, עדיין סופגים ממנה השראה.
