כמו בהרבה יצירות מדע בדיוני, אלבום הבכורה של Jimi Hendrix הציג רעיונות עתידניים, כמו פידבק, רעש ודימויים ייחודיים, אבל איזן אותם עם אלמנטים מוכרים. הוא לא התנסה במוזיקה קלאסית מודרנית כמו The Beatles או בפופ תזמורתי מתוחכם כמו The Beach Boys, ואפילו לא בחר בפסיכדליה מוזרה מהסוג של Pink Floyd. במקום כל זה, הוא לקח את הצלילים הפשוטים של האלבומים של Muddy Waters ו-Little Richard שעליהם גדל והפך אותם למשהו חדש, שישפיע על הפסיכדליה השחורה של Prince ושל Outkast, שלא לדבר על כמעט כל מה שקשור בבלוז שהגיע מאז.
מכל האלבומים שיצאו בסוף שנות ה-60 וזכו לשבחים אינסופיים, Are You Experienced הוא מהמעטים שעדיין מרגישים כמו יצירה חיה ודינמית. לכל הפחות, הרעיון של שירים קליטים באורך שלוש דקות וחצי עם אפקטים קוליים מגדיר באותה מידה את הפופ במאה ה-21 ואת המוזיקה של Hendrix שיצאה 50 שנה מוקדם יותר.
