הגוספל האפל ומלא הנשמה של סינגל הפריצה שלו, Take Me to Church, והמראות בהשראת T.S. Eliot ב-Wasteland, Baby! משנת 2019 מבהירים היטב שיצירתו ודרכו המוזיקלית של Andrew Hozier-Byrne נטועה עמוק בספרות ובדימויים קלאסיים של דת. גם באלבומו השלישי Unreal Unearth, ממשיך Hozier, יותר מתמיד, ללכת באותו הכיוון. במהלך המגפה הוא מצא את עצמו משלים פערים ספרותיים ומגיע לערימת הספרים שחיכתה לו תקופה ארוכה וכללה את "התופת" מתוך "הקומדיה האלוהית" של Dante Alighieri. אין ספק שלא מדובר בספרות קלילה במיוחד, אבל שורה מתוך הכתבים של Dante מאוד נגעה בו. "יש קטע ב'התופת', שבו Dante מתאר את מה שנמצא מעל הדלת לגיהנום. השורה השלישית היא: Through me, you enter into the population of loss", אומר היוצר האירי ל-Apple Music. "פשוט התחברתי לשורה הזאת. היא הזכירה לי את העולם שבו היינו. הדיווחים בחדשות היו רק מספרים של מתים, מספרים של מאומתים. זה היה רגע מטורף". הוא הרגיש שהמבנה והנושאים של האפוס של Dante מאמצע המאה ה-14, שבו המשורר עובר דרך תשעת מעגלי הגיהנום, יכולים להיות דרך מושלמת להתבוננות ולכתיבה על חוויות המגפה הסוריאליסטיות ועל תהפוכות חייו האישיים. "יש שם מארג כל כך עשיר. לא למדתי יצירות קלאסיות ואני לא איש אקדמיה, אבל מבחינתי, כל המיתוסים האלה קורים סביבנו כל הזמן", הוא אומר. "אפשר לשחק איתם הרבה ולתת להם פרשנות מחודשת ואז גם לחתור תחתיהם". התוצר של כל זה הוא האלבום השאפתני והעוצמתי ביותר מבחינה רגשית של Hozier עד כה: מסע יוצא דופן, שנע בין פולק פסטורלי, אפוסים מרקיעי שחקים ושירים שעוסקים בהרס שיצר הקולוניאליזם. כאן בהמשך, Hozier מלווה אותנו ומתעמק בכל שירי האלבום. De Selby (Part 1) "לא ידעתי שהשיר הזה הולך להתייחס ל-de Selby, עד שהוא התחיל לקבל צורה. הוא דמות בספר של Flann O’Brien שנקרא The Third Policeman (שנכתב ב-1939 אבל פורסם רק לאחרי מותו של O’Brien ב-1967). הספר הוא כמו 'אליס בארץ הפלאות', והוא סיפור אירי סוריאליסטי קלאסי. למעשה, De Selby הוא פילוסוף מטורף – ואני לא רוצה להרוס את הסוף – שלא יודע שהוא מת ונמצא בעולם הבא. זה הרגיש כמו רפרנס מתאים לשיר הפותח, להרהר באפלה הזאת שהוא נכנס לתוכה, לחלל האינסופי הזה". De Selby (Part 2) "החלק השני יוצא ממקום אחר לגמרי. הוא תמיד היה באזורים של Fאנק ורוק, גם בסקיצות המוקדמות. החלק הראשון מסתיים בשפה האירית, במשפט שמשמעו: 'את מגיעה אלי כמו רדת הלילה. למרות שאת ישות של קלילות רבה, אני חווה אותך כמו הלילה'. הרעיון של 'אני לא יודע איפה את מתחילה ואיפה אני נגמר', והשיר בוחן את זה קצת מבחינה לירית". First Time "חשבתי שזה מקום טוב לצאת בו מהכבדות של הטראק הקודם. הוא מייצג לימבו. המעגל הזה של הלידה והמוות, של התרוממות מחוויה, ואז מגיע הסוף של החוויה הזאת ונדמה שהעולם שלך מתמוטט עליך, וחוזר חלילה. חבר שלי, Alex Ryan, שהוא גם נגן הבס שלי, שלח לי יום אחד את ליין הבס הזה, והעבודה עליו הייתה מאוד צבעונית וקלילה ושובבה. נהניתי מאוד לכתוב את המילים, הן לא מובנות מדי. זה כמעט שירה דיבורית, ולא ממש יצא לי להתנסות בזה לפני האלבום הזה, אז רציתי לנסות". Francesca "כתבתי שיר שהיה מאוד ספציפי ל-Francesca [מתוך המעגל השני (תאווה) ב'התופת'], שנכתב מתוך נקודת המבט שלה. אפילו ניסיתי לכתוב את זה ב'טרצה רימה', כלומר בשלשות השלובות שבהן Dante כתב. אבל פה אמרתי לעצמי, 'אוקיי, אני צריך קצת לקחת צעד אחורה מכל זה'. השיר הזה התחיל מחוויה אישית ואז אפשרתי לנושאים האלה ולחלק מהדימויים של הדמות הזאת להיכנס, ואז אפשרתי לשניהם להתערבב. כך יש לשיר חיים מעל פני האדמה והוא מהדהד את החיים שמתחת לפני האדמה ביחס לדמות הזאת". I, Carrion (Icarian) "הוא מנסה לתפוס תחושה של המראה. שלפעמים כשמתאהבים, מגלים קלילות חדשה שלא מכירים, אבל זה גם מפחיד. כדי לחוות את הטוב ביותר של זה בצורה מלאה, צריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרוס ושאין לך בעיה עם זה. לנסות להחזיק בשתי הידיים בשתי המציאויות האלו ופשוט לשחק עם הדימויים שלהן. הרגשתי שמתאים לצאת מההוריקן של Francesca, שבו שתי דמויות לכודות לנצח בהוריקן, אל אדם שהוא פשוט על הרוח". Eat Your Young "אני לא יודע עד כמה הרפרנס שיש כאן ל-Jonathan Swift היה מכוון. המאמר הזה (המאמר הסאטירי A Modest Proposal של Swift מ-1729, שבו הוא מציע לעניים האיריים למכור את הילדים שלהם בתור מזון) הוא נקודת ציון תרבותית כזאת שפשוט נמצאת באוויר. הרהרתי כאן יותר על מה שאני מרגיש עכשיו ברוח הדברים של ימינו, של רווח מתמשך לטווח הקצר ועיוורון לטווח הארוך. העלייה בחיים נטולי יציבות, עוני, חוסר ביטחון תעסוקתי, משבר השכירות, משבר הרכוש, משבר האקלים, העובדה שדור אחד יירש את כל הצרות ושדור אחד חגג על השלל. המילים ישירות, אבל הקול הוא שובב. זה מעין מספר לא אמין שמתענג על הדבר הזה, קול שהיה כיף לכתוב". Damage Gets Done (feat. Brandi Carlile) "אני מכיר את Brandi Carlile שנים, היא אמנית מדהימה ואני בר מזל שאני יכול לקרוא לה חברה. כשהשיר הזה התחיל לקבל צורה, רציתי שהוא יהיה דואט. הוא סוג של שיר בריחה. לא כל כך קל לגשת לשמחה הזאת, לתחושת הפליאה הזאת כשאתה צעיר, שתופסת את ההנאה שלך לרגע ואז נעלמת. ל-Brandi יש קול עוצמתי שנותן תחושה של בלדה קלאסית, על גבול ה"פאוור באלאד". יש מעט מאוד אמנים ואמניות שאני מכיר שיש להם קולות כאלו, שפשוט יכולים לנוע על התווים באותו אופן ש-Brandi מצליחה לנוע על התווים ולקלוע אליהם בצורה כל כך מוצלחת עם אנרגיה מושלמת ואופטימיות". Who We Are "השיר הזה היה כמו התעטשות. ברגע שכבר היה לנו את המבנה שלו, אלתרנו עליו ואני פשוט התחלתי עם מלודיות מייבבות שנראו אז מתאימות, ואז הוצאתי אותן, ומהר מאוד חזרתי עם שיר. רציתי להכניס לאלבום את הרעיון של להיוולד בלילה, של להתחיל מחושך מוחלט. זה שיר שמתחיל בילדות בשעה הקרה והחשוכה הזאת, ללכת לאיבוד ואז פשוט לחצוב ולפלס את הדרך מבעד לחשיכה. זה רעיון שבמשך שנים רציתי להכניס לשיר, אבל אף פעם לא יצא לי". Son of Nyx "זה ממש שיתוף פעולה של הבסיסט שלי Alex Ryan, עם המפיק שלי Daniel Tannenbaum (הידוע גם בשם Bekon) ואיתי. אז Alex שלח לי קטע פסנתר שהוא הקליט כשהוא היה בבית במחוז קרי. מה ששומעים בהתחלה זה הקלטה מהטלפון. אפשר לשמוע את השעון מתקתק בסלון של המשפחה שלו. לאבא של Alex קוראים Nick, כך ששם השיר הוא משחק מילים. באגדה היוונית, Nyx (ניקס) היא אלת הלילה ואומרים שאחד הבנים שלה הוא Charon (כארון), איש המעבורת שמשיט אנשים אל השאול. כל הקולות שאפשר לשמוע הם פזמונים או שורות מרכזיות מתוך שירים אחרים באלבום שעברו דיסטורשן או הוצאו מכיוון, ככה ששומעים את השירים האחרים מסתובבים בחלל הזה". All Things End "השיר All Things End התחיל ממקום אישי. היו כמה שירים שהיו יכולים להיכנס למקום של 'כפירה' (מהמעגל השישי). במובן הימי-ביניימי או הקלאסי של כפירה, ו-All Things End לקח את המקום הזה. ברגעים שבהם מערכת יחסים מתפוררת וחומקת ממך אחרי שהיא הייתה משהו שבאמת האמנת בו ותלית בו את כל האמונה שלך והאמנת בו בכל מאודך. כשמגיעים לרעיון שכל זה לא קורה, זה כמו משהו שכופרים בו. זה שיר על קבלה, על ויתור על האמונה שלך במשהו". To Someone From a Warm Climate (Uiscefhuaraithe) "השיר הקודם נוגע בפרידה. אני מניח שבהקשר הזה, השיר הזה מעמיק באובדן הגדול של החוויה הזאת ובהבנה של האהבה בדיעבד, וזה דבר שקורה לעתים קרובות. כשגדלים באקלים קר כמו באירלנד, לומדים להתחמם במיטה מהר ככה שלא רועדים הרבה זמן. זה שיר שכתבתי למי שמגיע מאקלים חם וזה דבר שהוא או היא לא חוו לפני כן. (על) החשיבות של משהו כל כך שגרתי אבל כל כך משמעותי – להרגיש מיטה שמישהו אחר חימם במרחב שאותו אתם חולקים עכשיו עם מישהו חדש. זה שיר אהבה". Butchered Tongue "השיר הזה עוסק במה שהולך לאיבוד כששפות נעלמות מעל פני האדמה. היה לי מזל לטייל בעולם בעשר השנים האחרונות, להיכנס למקומות עם שמות אוסטרליים או של ילידים אמריקאיים – חלק מהשמות אני מזכיר בשיר – ולשאול אנשים מה המשמעות של שם המקום ולהיות מופתע שאף אחד לא יודע להגיד לך. השיר מתכתב עם כמה מהפעולות והתהליכים שמאחורי אובדן התרבות, אובדן השפה. יש מורשת של אלימות נוראית, אבל חייבים להכיר לא רק בזה, אלא גם לדבר על הנדיבות ועל הסברת הפנים שאני חווה במקומות האלה". Anything But "השיר הזה נכנס למעגל של ה'הונאה'. היה כיף לעבוד על זה עם מפיקים אמריקאים. הם חשבו שהוא שיר אהבה מתוק ואכפתי מאוד. המילים בבתים הם כאלו ,If I was a rip tide/I wouldn’t take you out...If I was a stampede/You wouldn’t get a kick. על הנייר השיר הזה אומר שאלו התנהגויות טובות לב, אבל המשמעות האמיתית היא בדיחה – מה שאתה אומר בעצם זה, 'אני לא רוצה שום קשר איתך'. הבית השלישי אומר If I had death’s job, you would live forever. אז זה המקום שבו הוא מתאים למעגל של 'הונאה'. שיחקתי עם זה כאן". Abstract (Psychopomp) "כשהייתי ילד, ראיתי מישהו רץ אל כביש סואן כדי להרים חיה שבדיוק נפגעה ממכונית. השיר הזה מסתכל על הזיכרון הזה בצורה מופשטת ורואה את הרוך, את זה שמישהו מסתכן מאוד כדי לנסות להציע מחווה חסרת תוחלת כלפי יצור שסובל. אבל הוא גם על קבלה ושחרור. השם החלופי לשיר הזה הוא Psychopomp, מונח יווני ל'מורה רוחני' – מישהו שמעביר אדם משלב אחד של החיים לשלב הבא. כארון איש המעבורת הוא סוג של psychopomp, אז זה נראה היה מתאים לזיכרון של מישהו שמרים חיה מתה מהכביש ומניח אותה על המדרכה במקום שבו היא מתה". Unknown/Nth "השיר הזה הוא בעצם רק אני והגיטרה וזה מה שאני אוהב בו. הוא דומה מאוד לגישה של האלבום הראשון שלי. מאוד נהניתי מהמרחב שיש בשיר הזה, לתת לחלל הזה להיות משהו שיש בו הרבה שקט והרבה קור". First Light "זה נראה כמו שיר סיום הולם – לצאת ולראות את השמש בפעם הראשונה. Dante מדבר הרבה על געגוע לשמיים, על כך שזמן רב הוא לא ראה את הכוכבים, לא ראה את העננים, לא ראה את השמש. רציתי להכניס את התחושה של להיות הרבה זמן במרחב המאוד מעיק הזה ואז לראות את השמיים כמו בפעם הראשונה. כתבתי את השיר במחשבה על התחושה הזאת, הפתיחה הגדולה הזאת, תחושה גדולה של התקדמות ומרחב פתוח וגדול. האלבום היה צריך משהו כזה. הוא היה צריך את הנשיפה המסכמת והעמוקה הזאת החוצה, את התחדשות הרוח במפרשים, ואז להמשיך משם הלאה".