זה לא היה הימור מסחרי גדול במיוחד כש-Beyoncé Knowles החליטה לצאת מ-Destiny’s Child ולהוציא את אלבום הסולו הראשון שלה Dangerously in Love ב-2003. היא כבר הייתה כוכבת גדולה יותר מחברותיה ללהקה, עם תפקידים גדולים בסרטים ושיתוף פעולה עם JAY-Z, בן זוגה המפורסם, בשיר 03’ Bonnie & Clyde. למרות זאת, לקח ללהקה עוד כמה שנים עד שהתפרקה. היא המשיכה למתוח את הגבולות עם הסינגל Crazy in Love, שסמפל את Chi-Lites, אירח את JAY-Z והגדיר מחדש את ה-R&B עם סגנון פרוע, מאתגר ועוצמתי יותר מכל מה שהיא יצרה עם ההרכב עד אז. זאת הייתה הצהרת כוונות שבלי ספק Beyoncé הגשימה מאז. אבל הלהיט העולמי הזה לא היה הרגע היחיד באלבום עם השפעות ארוכות טווח. Baby Boy שילב את הנוכחות והביצוע שלה עם Sean Paul, מלך הדאנסהול של התקופה, וזכה להצלחה דומה לזו של Crazy in Love. במקרה של Naughty Girl, מוקד המשיכה היה השימוש ב-Love to Love You Baby של Donna Summer שנתן כבוד למוזיקת נשמה וריקודים משמעותית מהעבר, ביחד עם יצירת משהו מקורי וחדשני. Beyoncé עברה בין סגנונות שונים, נמנעה מהטעויות של "דיוות" אחרות בהתהוות וגם מצאה זמן להרבה בלדות, שהבולטות שבהן Dangerously in Love 2, שיר שנותר מימי Destiny’s Child ועזר לכוח המתמשך של האלבום, ו-The Closer I Get to You עם זמר ה-R&B האדיר Luther Vandross. העובדה שאלבומים אחרים עקפו את Dangerously in Love בחשיבותם בדיסקוגרפיה של Beyoncé היא בעיקר עדות לשימוש שלה במעמדה כדי למתוח גבולות ולבצע בחירות שלא מצופות מכוכבת פופ. עם כל פרויקט סולו, היא המשיכה לנוע ליותר כיוונים בבת אחת, עד שהמונח "כוכבת פופ" אפילו לא מרגיש מספיק כדי לתאר אותה יותר. אבל כל הפניות במסע הזה לא היו מתאפשרות בלי הצעד הראשון והבטוח.